fbpx

על המנכ"ל החדש, השינויים בפיתוח והיעדים הגבוהים: ראיון עם משה אמר, מנהל פיתוח הליבות באינטל

intel core team
הצוות של משה. קרדיט: אינטל ישראל

זה לא סוד שהשנים האחרונות היו מאתגרות עבור אינטל (Intel) בתחום המעבדים. עיכובים טכנולוגיים לצד גדילה משמעותית של AMD גרמו לאינטל לאבד את העליונות הטכנולוגית שלה ולאבד נתחי שוק חשובים שממש עד לא מזמן היא שלטה בהם.

כמובן, לא רק AMD מאיימת על אינטל בתום המעבדים. לא מזמן ענקית הטכנולוגיה אפל (Apple) החלה לפתח מעבדי מחשבים משלה המבוססים על ה-IP של Arm. אם כבר מדברים על Arm – מעבדים המבוססים על הטכנולוגיה שלה כבר לא נמצאים רק בסמארטפונים.

מעבדי Arm מוצעים כיום גם במחשבים ניידים ואפילו בשרתים עתירי ביצועים. כך למשל, מחשב העל החזק בעולם הממוקם ביפן מבוסס על מעבדי Arm ולא על מעבדים של אינטל/AMD. נזכיר כי בימים אלו NVIDIA עובדת קשה על השלמת רכישת Arm. במידה והעסקה תושלם ותאושר – NVIDIA צפויה להכניס את Arm בכל הכוח לכלל נתחי שוק המעבדים.

אינטל בשנים האחרונות מנסה להילחם בכל כוחה אל מול המתחרות שלה בכל נתחי השוק. למעשה, מעבדי Tiger Lake, Comet Lake ו-Rocket Lake כשלעצמם הם מעבדים די טובים אך לא מספיקים כדי להדוף לחלוטין את התחרות. ישנה גם דעה פופולרית האומרת כי בעוד שכל דור בפני עצמו הוא די טוב – ההבדלים שבין דור לדור לא מספיק גדולים.

moshe emmer
בתמונה: משה אמר. קרדיט: אינטל ישראל

מה אינטל מתכוונת לעשות כדי לחזור לימים בהם היא שלטה לחלוטין בתחום המעבדים? מסתבר שלא מעט. כדי להבין מה באמת אינטל עושה מאחורי הקלעים ראיינו את משה (מושיקו) אמר – האיש שמנהל את פיתוח ליבות המעבדים באינטל. האמת, הופתענו לשמוע חלק מהדברים שהוא סיפר לנו.

כמובן חשוב לזכור שאינטל עדיין שולטת ביותר מ-75% בתחום המעבדים וחשוב לזכור שהיא מזמן לא רק חברת שבבים אלא חברת דאטה. אינטל פועלת במגוון רחב של שווקים ואף נחשבת לאחת המובילות בחלק מכובד מהם, למשל בתחום הרכבים האוטונומיים. אינטל נמצאת גם בשלבי הכניסה לתחום כרטיסי המסך ועושה צעדים משמעותיים בעולם הרשתות כמו השקת שבב ה-IPU החדש.

מנכ"ל חדש – גישה חדשה

אחרי מספר מנכ"לים שהיו אנשים עסקים אינטל הבינה שהיא צריכה משהו אחר – שהיא צריכה מנכ"ל שמכיר מקרוב את החברה שהוא גם מהנדס במקצועו. לצורך המשימה הזו אינטל הביאה את פט גלסינגר שעבד בשורה של תפקידים באינטל בעבר כאשר הוא מביא עמו כעת כ-40 שנות ניסיון בתחום השבבים ובתעשיית ההיי-טק.

משה מספר שאת פט גלסינגר חטיבת המעבדים הישראלית של אינטל מכירה לא מעט שנים. הוא עזב את אינטל בסביבות 2009 ולפני שעזב הוא ניהל פה את חטיבת המעבדים בישראל. משה מספר שהוא ואנשים רבים נוספים בתוך אינטל סבורים שהמינוי שלו מדהים לחברה. משה גם לא מכחיש שאינטל הייתה צריכה להקדים הגעה לשוק של מספר טכנולוגיות לרבות ליתוגרפיית 10nm.

פט גלסינגר שם דגש חזק על תחום השבבים לעומת כמה מקודמיו כאשר המטרה שלו היא ברורה: 100% נתח שוק בכל סגמנט מעבדים: דסקטופ, לפטופ ושרתים. לדבריו של משה, אינטל לא מרוצה מנתח השוק הקיים העומד על כ-85% לפי מחקרים של גופים כמו Mercury Research.

"לפט יש את הפרספקטיבה של התוכנה שהוא הביא מבחוץ וגם העובדה שבחוץ הוא לקח בזינס והביא אותו למקום מאוד מצליח זה אחת הסיבות שהחזירו אותו לאינטל. הוא מכיר את החברה וה-DNA שלה מבפנים. הוא מכיר את האתגרים מצוין ויש לו Vision ברור לאיך להגיע לאותם 100%. אני יודע שגם אני וגם אנשים אחרים שואבים מזה השראה וזה מצוין."

נציין כי במקביל להכנת הראיון נודע לנו על חזרתה של שלומית וויס לאינטל שנחשבת לבכירה מאוד בתחום השבבים. וויס ניהלה בזמנו את הפיתוח של Sky Lake ו-Sandy Bridge שנחשבו לשנים מדורות המעבדים המוצלחים ביותר של החברה. החזרה שלה היא חלק חשוב באסטרטגיה של גלסינגר.

engineering-future-wafer-short-28648015

מקצרים את זמני הפיתוח ובונים מחדש תהליכים פנימיים

ביקשנו ממשה שיספר לנו על הליך הפיתוח של המעבדים כדי להבין מה בעצם קורה מאחורי הקלעים. בתשובתו סיפר לנו משה שתהליך פיתוח דור מעבדים מתחלק לכמה שלבים: שלב ההגדרה הארכיטקטונית בו המהנדסים וההנהלה קובעים מה רוצים שיהיה במוצר וגם בוחרים IPs (ר"ת: Intellectual Property) שיהיו בו. ליבות למשל, הן סוג של IP.

אחרי זה יש שלב פיתוח לוגי כותבים בעצם RTL לכל הדבר הזה. הצוותים שמפתחים את הליבות והבקרים כותבים כל אחד את ה-IP שלו ובסופו של דבר הצוות של ה-SoC אחראי לעשות אינטגרציה להכל למעבד. לאחר שדיאגרמות ה-RTL הוכנו, יש תהליך מסודר שבו מעבירים אותן לרמה של שערים וטרנזיסטורים ומשם מתחילים לייצר Sampleים ראשוניים של המעבדים.

לאורך השלבים וגם ביניהם יש המון תהליכי ווריפיקציה ובדיקה. משה מספר לנו שבכל דור אמורים להימכר מאות מיליוני מעבדים ולכן חשוב לבצע תהליכי בדיקה קפדניים. לדבריו, הליך ווריפיקציה טוב הוא הליך שבו נמצאו הרבה באגים. הוא מוסיף ומספר שמציאת באגים בשלב שהוא Pre Sillicon הוא הרבה יותר טוב כי לאחר שהמעבד יוצר הרבה יותר קשה לתקן או למצוא את מקור התקלה.

לאחר שכלל שלבי פיתוח ובדיקת ה-Pre Silicon הושלמו ולאחר שייצור ה-Sampleים הראשוני הושלם, מתחילים שלבי ה-Post Sillicon שבהם קובעים קונפיגורציות למעבדים, מבצעים בדיקות חשמליות, בדיקות פיזיקליות מחמירות. לקראת סיום הפיתוח ולאחר שהשבבים עברו את מרבית הבדיקות – אינטל שולחת גרסאות של המעבדים לשותפות שלה על מנת שגם הן יתנו פידבק על המוצר ויצביעו על תקלות במידה והן קיימות.

כל תהליך הפיתוח לוקח שנים ובמקרים מסוימים יכול לקחת כחמש שנים. המשמעות היא שבשלב הארכיטקטוני החברה צריכה לחזות מה יהיה בעוד חמש שנים וזה מגביל אותה, כך לדבריו של משה. עד היום, לאורך הפיתוח אינטל עבדה עם המון כלים ותהליכיים פנימיים ייחודיים ששונים מהסטנדרטים של התעשייה.

היום, עם המבט אל העתיד אינטל הגיעה למסקנה שעל ידי שימוש בתהליכים סטנדרטיים המקובלים בתעשייה היא יכולה להשיג ביצועים זהים ואף טובים יותר מאלו שיכלה להשיג עם התהליכים הפנימיים היחודיים שלה. משה מספר לנו שלא מעט תהליכים נעשים עוברים הפשטה ויחד עם זאת ישנם גם דברים ספציפיים שנשארים פחות סטנדרטיים כדי להבטיח לאינטל יתרון כלשהו.

השינוי הזה שמתבטא בלא מעט שלבים הנוגעים בפיתוח דור חדש של מעבדים מאפשרים לאינטל גם לקצר את זמני הפיתוח. אם בעבר שלבי ה-Pre Silicon לקחו כשלוש שנים, היום אינטל מכוונת לאזור השנה-שנה וחצי. זה מאפשר להגיע לשוק עם הגדרה ארכיטקטונית יותר רלוונטית ולנבא בצורה מדויקת יותר את הדרישות בשוק.

הזווית הישראלית

כבר שנים רבות שאינטל ישראל היא המפתחת הבלעדית של ליבות ה-High End שהן למעשה כלל הליבות פרט לסדרות כמו Atom. הייחוד של אינטל לעומת חברות אחרות הוא שהכל נמצא במקום אחד. מהאנשים שעושים את ההגדרה הארכיטקטורנית, דרך האנשים שיוצרים את ה-RTL, מהנדסי הווריפיקציה ובחלק מהמקרים אפילו הייצור – הכל כחול לבן.

משה מספר לנו שלמרות הקיצורים בזמני הפיתוח, עדיין מזהים "תוך כדי תנועה" לא מעט מגמות בשוק ודברים כאלו ואחרים ששווה להטמיע במעבדים. מאחר וכל מערך פיתוח הליבות נמצא בישראל יש לאינטל גמישות מורחבת בנושא הזה. לא צריך ללכת לסמנכ"ל בכיר לבקש תקציבים ולחפש קבוצת פיתוח זמינה בסניפי אינטל ברחבי העולם – הכל כאן.

במהלך הראיון עלה מספר פעמים גם נושא ריבוי המעבדים. מי שקרא את הביוגרפיה של סטיב ג'ובס בוודאי תוהה לעצמו האם ההחלטה של אינטל לייצר המון מעבדים היא נכונה. האם עדיף לאינטל לייצר כמות מק"טים מצומצמת אבל שכל מעבד יהיה מושלם?

משה מסביר לנו שבכל דור של מעבדים הליבה היא אותה ליבה לאורך כל סגמנטי השוק. כשהם מפתחים ליבה עבור דור מסוים, הם לוקחים בחשבון שצוותי ה-SoC ישלבו אותה גם במעבדי דסקטופ, גם בלפטופים ואפילו בשרתים שאגב צוותי ה-SoC של השרתים יושבים בארה"ב ולא בישראל. כך למשל, ליבות Ice Lake שהיו תחילה בכלל במעבדי לפטופים הושקו לא מזמן בתוך מעבדי ה-Xeon Scalable החדשים.

עבודה בצורה הזו מאפשרת ליצור קונפיגורציות רבות סביב אותה הליבה במינימום מאמץ, במקסימום איכות ולהתאים אותה למגוון רחב של שימושים ואנשים. בין אם להטמיע בשבב SoC חסכוני בחשמל במחשבים ניידים ובין אם להטמיע בצורה נרחבת במעבדי שרתים עוצמתיים.

זה מאפשר לאינטל להעביר פיצ'רים בין סוגי מעבדים שונים. טכנולוגיות כמו Advanced Matrix Extension או 3D Stacking ניתנות להטמעה בקלות יחסית גם במעבדי דסקטופ למרות שהייעוד המקורי שלהן הוא בכלל מעבדי שרתים.

מבט לעתיד

כששאלתי את משה האם הוא רואה את Alder Lake כדף חדש של אינטל בתחום המעבדים התשובה הייתה חד משמעית כן – בלי שום היסוס או שניה של מחשבה. השינויים הדרסטיים בתהליכי הפיתוח, המנכ"ל החדש, וכמות השינויים העצומה שתגיע מ-Alder Lake ואילך יכולה לפתוח דף חדש עבור אינטל.

כדי לחזור באמת לימי הזוהר אינטל תצטרך להציג שיפורים מאוד משמעותיים ב-Alder Lake וגם בדורות שלאחריו. המשתמשים רוצים לראות קפיצות ביצועים גדולות יותר מדור לדור, תמיכה ארוכת טווח ללוחות אם ותושבות, יותר ליבות וצריכת חשמל נמוכה יותר.

יש הרבה יעדים שאינטל צריכה לעמוד בהם והיא עושה בימים אלה לא מעט כדי לשמר לעמוד בהם לאורך זמן. האם היא תצליח או ש-Alder Lake יהיה More of the same? אני מניח שנדע ממש בקרוב.

החזון האידיאלי הוא כמובן להצליח גם בתחום המעבדים עם Alder Lake ו-Sapphire Rapids ובמקביל גם עם כרטיסי המסך Xe-HPG ו-Xe-HPC. יהיה מעניין לראות איך סוף 2021 ו-2022 ייראו עבור אינטל.

טוני מלינקוביץ'
טוני הוא העורך הראשי שלנו כאן באתר, עם ידע רחב בחומרה ומקורות מהירים, טוני הוא גם הכתב המהיר ביותר שלנו, בנוסף לכתבות המעולות של טוני הוא גם אחראי על רוב הביקורות שלנו באתר וגם על המלל וחוות הדעת על חלק מסיקורי הוידאו שלנו.
דילוג לתוכן