fbpx

מגמות צריכה חדשות דורשות שרשאות אספקה חדשות וחכמות

accenture get ahead stay ahead

בשנים האחרונות אנו עדים למגמת האצה בקצב השינוי של העדפות והרגלי הקניה של צרכנים. על פי סקר שביצעה חברת הייעוץ הגלובאלית Accenture, יותר מ-50% מהחברות הנסקרות ציינו כי יותר ממחצית מההכנסות והרווחים שלהן נובעים ממכירת מוצרים ושירותים חדשים. בנוסף, על פי ה-USDA, בשנת 2019 בארה"ב לבדה, נוספו כ-45,000 מוצרי צריכה חדשים לשוק.

מגמה זו היא תוצאה של שינוי מהותי באופן בו נוצרים ביקושים והדרך בה מתבצעות הרכישות ומסופקות לצרכנים. כיום, העדפות הצרכנים ואופן הרכישה מושפעים באופן ניכר על ידי רשתות חברתיות המובילות דעת קהל, אתרי ביקורת מוצרים ושירותים, אמצעי שיווק ממוקדים ומתקדמים דוגמת Google AdWords ו-Facebook Ads ופלטפורמות קנייה והפצה יעילות כגון אמזון ואי-ביי המאפשרים נגישות רחבה לשירותים וזמינות גבוהה של מוצרים.

גורמים אלו ואחרים מאפשרים גישה לשווקים ומוצרים שלא היו נגישים לציבור הרחב בשנים עברו. אם עד לפני כמה שנים מגבלות גאוגרפיות או מגבלות סחר ושיווק חשפו את הציבור הישראלי רק למוצרים והשירותים אותם החברות והיבואנים הישראלים ידעו להציע, המצב כיום שונה בתכלית. כשלכל אלו מתווספות ההשפעות של אירועי השנה האחרונה, עם התפרצות מגיפת הקורונה, המגמה המדוברת רק התחזקה.

מסקר שערך איגוד האינטרנט הישראלי ופורסם באוגוסט האחרון עולה כי 85% מכלל משתמשי האינטרנט בישראל מבצעים קניות באתרים ישראליים ובינלאומיים, לעומת 63% ב-2017. כך שבין אם מדובר בקניות בסופר, הזמנת מזון מהיר, רכישת פרטי לבוש ואלקטרוניקה ועד ניהול חשבון הבנק, גם בקרב פלח האוכלוסיה המבוגר, הצרכנים מבצעים כיום יותר רכישות מקוונות.

התוצאה הישירה של שינויים אלה, היא תנודתיות גבוהה יותר של ביקושים, התערערות נאמנות הצרכנים לספקי מוצרים או שירותים ספציפיים ושינויים באופן חלוקת השוק הקלאסית בהיבטים של מאפייני הצריכה (סגמנטצית צרכנים).

צביקה בובליצקי מנהל תחום הייעוץ באקסנצ'ר ישראל. קרדיט צילום: אלעד גוטמן
צביקה בובליצקי מנהל תחום הייעוץ באקסנצ'ר ישראל. קרדיט צילום: אלעד גוטמן

אז איך מתמודדים עם המציאות החדשה?

ראשית, על מנהלי ובעלי חברות וארגונים, להכיר במציאות המשתנה, ולהבין שהסביבה העיסקית המתהווה היא ה-"נורמאלי החדש". בנוסף, על המנהלים לבחון את אופן ניהול העסקים הקיים ולזהות את ההתאמות הנדרשות הן בתהליכי העבודה, והן בתשתיות מערכות המידע וביכולות הארגוניות.

נדבך מרכזי בארגון הדורש עדכון ושיפור הוא שרשרת האספקה. באמצעות יישום של שרשרת אספקה חכמה (Intelligent Supply Chain-ISC) המהווה תשתית ארגונית מקיפה המספקת לארגון יכולות ניהול וקבלת החלטות מבוססות נתונים ובזמן אמת, יוכל הארגון לאפיין את ביקושי הצרכנים באופן מדוייק ומהיר. בנוסף, יוכל הארגון להתאים את כמויות הייצור, לקבל החלטות מהירות ומדויקות יותר לגבי מלאי, שינוע ולוגיסטיקה על מנת לספק את ביקושי הצרכנים באופן מיטבי. כל זאת תוך גילוי אחריות חברתית, והתחשבות בשיקולי איכות הסביבה ודרישות רגולטוריות.

  • תכנון שרשרת אספקה מוכוונת לקוח (Customer-Centric Supply Chain)- באמצעות שילוב של טכנולוגיות בינה מלאכותית ועסקית, אמצעי כריית נתונים ודיגיטיזציה של שרשרת האספקה מקצה לקצה, תוכל שרשרת האספקה להפוך למנוע צמיחה ממוקד לקוח. מודרניזציה של שרשרת ההספקה תאפשר גמישות הפעלה, יכולת תגובה מהירה לשינויים, וזאת תוך השגת איכות ורמת שירות גבוהים יותר.

במקרה אחד, באמצעות ניתוח מבוסס נתונים שסייע לאפיין מחדש את קטגוריות צרכני החברה השונים (מיקרו סגמנטים), הצליח סיטונאי אופנה גלובאלי להקטין את שגיאת ניבוי הביקושים שלו ב-60% ולהקטין מלאים ב-50%. במקרה אחר4, יצרן הנעלה גדול הצליח לשפר את יכולות ניבוי הביקוש שלו למוצרים חדשים ב-25% ולהגדיל את המכירות ב-20% באמצעות Machine Learning ושימוש באנליטיקה מתקדמת.

  • הטמעת נושאי אחריות חברתית והיבטי איכות הסביבה בתרבות הארגונית ובפעילות ניהול העסקים הולכת ותופסת תאוצה בארגונים ובחברות שירותים ותעשיה בעולם. האופן בו חברות מזוהות עם תודעת אחריות חברתית גבוהה ופעילות אקטיבית בנושא איכות סביבה הולך ומהווה נדבך משמעותי בהרגלי הצריכה ובהעדפות צרכנים. כיום, ארגונים נדרשים להציג מחויבות סביבתית הולכת וגדלה, הן בשל ציפיות הצרכנים והן בשל דרישות הרגולציה. על מנת לזכות באמון הצרכן, החברות, כבר לא יכולות להסתפק בהצגת שיפור ביצועים עסקיים, אלא חייבות לשים דגש הולך וגדל על נושאי קיימות והתנהלות אתית בניהול העסקים שלהן (מסקר של חברת יחסי הציבור אדלמן עולה כי 81% מהלקוחות מציינים אמון בחברה כגורם מכריע בביצוע רכישה).

accenture growth heb

אז מה הופך שרשרת אספקה לחכמה?

  • מחוברת (Integrated) – משולבת לכל אורכו ורוחבו של הארגון ומאפשרת גישה ומידע זמין ואמין לצורך קבלת החלטות בזמן אמת.
  • בינה עסקית (Business Intelligence) – משתמשת בבינה עסקית ונתונים לקבלת תובנות עסקיות בהיבטי תכנון, יצור, מלאי, לוגיסטיקה ושינוע המסייעות בתהליך קבלת ההחלטות הניהוליות.
  • לומדת וצופה פני עתיד (Predictive Analytics) – משתמשת בכלים טכנולוגיים המאפשרים ניתוח מידע קיים ויכולות ניבוי של מגמות צריכה, יצירת תרחישים ומשמעותם על הביצועים העסקיים.
  • בעלת יכולות של עקיבות (Traceability) – יכולת עקיבות של מוצרים ותהליכים משלב חומרי הגלם, דרך הייצור ועד לאספקת המוצר המוגמר ללקוח הסופי לצורך הבטחת התנהלות מוסרית, איכותית וברת קיימא.
  • שימוש באוטומציה (Process automation)- אוטומציה של תהליכים לצורך האצת הפעילויות התפעוליות השגרתיות, הקטנת טעויות והשגת שיפור ביצועים תוך הקטנת עלויות.

פרופסור לאון סי. מגינסון אמר פעם, "אלו לא החזקים או החכמים ביותר שישרדו, אלא אלו המתמודדים עם שינוי באופן הטוב היותר".

חברות וארגונים שלא יצליחו להתאים את עצמם לקצב השינוי הגובר, לא יצליחו להתמודד מול התחרות ויימצאו את עצמם מחוץ לשוק. אלה הרוצים להישאר במשחק, יצטרכו לשפר את יכולותיהם בהיבטים של מהירות התגובה ורמת שירות, עמידה בסטנדרטי רגולציה תוך גילוי אחריות חברתית לנושאי איכות סביבה וקיימות. אימוץ והטמעה של טכנולוגיה בכלל היבטי שרשרת ההספקה יהווי נדבך מרכזי ביכולת של החברות לבצע את ההתאמות והשינויים הנדרשים.

המאמר נכתב על ידי צביקה בובליצקי, מומחה לשרשראות אספקה בענקית הייעוץ אקסנצ'ר

טוני מלינקוביץ'
טוני הוא העורך הראשי שלנו כאן באתר, עם ידע רחב בחומרה ומקורות מהירים, טוני הוא גם הכתב המהיר ביותר שלנו, בנוסף לכתבות המעולות של טוני הוא גם אחראי על רוב הביקורות שלנו באתר וגם על המלל וחוות הדעת על חלק מסיקורי הוידאו שלנו.
דילוג לתוכן