fbpx

בעזרת הביוב ובינה מלאכותית: חברת KANDO וחוקרים ישראלים הצליחו באיתור מוקדם של מוקדי התפרצות קורונה

Virus render illustration

ישראל, 30 ביולי, 2020 – חברת טכנולוגיית ניטור השפכים KANDO, בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון והטכניון, הכריזו היום על תוצאות ראשוניות של פרויקט פיילוט לאיתור התפרצויות של וירוס הקורונה. הפיילוט נערך באשקלון, שם הצליחה החברה לאתר ראיות לווירוס במערכת הביוב של העיר. ממצאי המחקר, שנערך בכל העיר, הצביעו על יכולת לאיתור מוקדם של מוקדי התפרצות, עד לרמת השכונה ואף הרחוב.

העיר אשקלון נבחרה כאתר הניסוי, כיוון שמספר המקרים המאומתים בה נמוך יחסית, למעט "מלונות הקורונה" בעיר. אולם, במהלך הפיילוט נמצאו ממצאים שונים לחלוטין: כמות גבוהה של שאריות וירוס במי הביוב, ששימשו כאמצעי לגילוי מוקדם של התפרצות בשכונה בעיר. אחד הממצאים החשובים בפיילוט הוא שאיתור שאריות וירוס במי השפכים מהווה אמצעי גילוי מהיר ומוקדם יותר מאשר בדיקות לבודדים – במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את משך הזמן שבין ההדבקה בקורונה ועד להופעת התסמינים.

KANDO, ביחד עם שותפיה, פיתחו שיטה וטכנולוגיית בינתחומית לניטור רשת הביוב, שהתחילה בבדיקות במפעל טיפול השפכים והתקדמה "במעלה הזרם" לכיוון העיר עצמה. הטכנולוגיה של KANDO עושה שימוש במערך חיישנים, שהוצבו בשוחות ביוב רבות בעיר, לצד שימוש באלגוריתמים מתקדמים ובינה מלאכותית. במהלך הפיילוט, קנדו עשתה שימוש בניסיון הרב שיש לה בניתוח מי שפכים תעשייתיים וביחד עם החוקרים, הצליחה להסיק מה שיעור האוכלוסיה שנדבקה בקורונה על ידי שימוש במידע הזמין, כולל לקיחה בחשבון של גורמים כמו רכיבים במי הביוב העשויים להשמיד את הווירוס וקצב הזרימה שמדלל את ריכוזו במים.

בין החוקרים ניתן למצוא מומחים בעלי שם עולמי מאוניברסיטת בן גוריון ומהטכניון, המגיעים משלל תחומים, כגון וירולוגיה, הנדסת מים, רפואה, אפידמיולוגיה, ביוסטטיסטיקה ומומחים לבריאות הציבור. החוקרים הצליחו לכמת את המידע שנאסף ולתאר במדויק את הממצאים האפידמיולוגיים והסביבתיים. הממצאים סייעו במיקוד אזור ההתפרצות לכדי שכונה מסוימת ואף רחובות בודדים. ממצאי הפיילוט יספקו לרשויות יכולת איתור מוקדם של התפרצויות קורונה ועשויים לסייע בצמצום אזורי סגר. זיהוי מוקדם של מוקדי התפרצות יאפשרו טיפול מדויק בהרבה וימנעו סגרים נרחבים.

"זיהוי שאריות קורונה במי ביוב הוא מאתגר ביותר, בשל החומרים הרבים הקיימים במים, כגון פסולת תעשייתית, העשויים לדלל ואף להרוס את שאריות הווירוס". "המתודולוגיה הייחודית שלנו אפשרה לנו לגלות ולאתר את הווירוס ולחשב את הריכוז שלו תוך התחשבות בחומרים שהזכרתי. באמצעות אינטגרציה עם ממצאים אפידמיולוגיים, הצלחנו לאתר במדויק את מוקדי ההתפרצות. הממצאים שלנו יאפשרו לרשויות לנקוט בפעולות לצמצום התפרצויות בעתיד. הגישה המדעית-בינתחומית בה נקטנו תמשיך לסייע במיגור הקורונה ומחלות אחרות".

פרופסור נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

השימוש בחיישנים הקיימים ובחיישנים חדשים במערכות הביוב של העיר מדגיש את החשיבות הטכנולוגית והיכולת העצומה שלה במאבק בנגיף הקורונה. מחקר כמו זה שנערך בעיר אשקלון יוכל לתת תמונת מצב מדויקת בעשרות מונים ביחס לזו הקיימת כיום. נוסף על כך, שיטה זו מהירה יותר וקלה יותר לאיתור מקורות התפרצות שכן אין צורך בזימון בני אדם לבדיקות, ביצוע הבדיקות, פענוחן ועוד שלל שלבים לוגיסטיים בדרך.

בנוסף, זו לא הפעם הראשונה בה אנחנו רואים שימוש ויישום של בינה מלאכותית במאבק בנגיף הקורונה. בעזרת המידע הנכון יש לבינה המלאכותית את היכולת לבצע ניתוח וחיזוי מדויק של מוקדי התפרצות ומידע קריטי נוסף שלא תמיד ניתן לניתוח בקלות ובמהירות על ידי בני אדם. אנו מקווים כי בהמשך, הפיילוט יורחב לערים נוספות במקביל לשילוב כלים טכנולוגיים רבים נוספים למלחמה בנגיף.

"ניטור מי הביוב הוא כמו בדיקת דם לעיר שלמה". "הממצאים הראשוניים והמבטיחים מהפיילוט שלנו, מראים שהמערכות המתקדמות שלנו לניטור שפכים יכולות לסייע באיתור מוקדם של התפרצויות ואף לגלות את חומרתן. ביחד עם שותפינו המכובדים מאוניברסיטת בן גוריון והטכניון, הדגמנו שביכולתנו לספק לרשויות תובנות שעל-פיהן ניתן לפעול ולהתריע על מוקדי התפרצות – אפילו לפני שתושביהם מפתחים תסמינים. התקווה שלנו היא שנצליח לסייע לערים ברחבי העולם למנוע סגרים נרחבים ולסייע בטיפול של התפרצויות בעתיד".

-ארי גולדפרב מנכ"ל KANDO

טוני מלינקוביץ'
טוני הוא העורך הראשי שלנו כאן באתר, עם ידע רחב בחומרה ומקורות מהירים, טוני הוא גם הכתב המהיר ביותר שלנו, בנוסף לכתבות המעולות של טוני הוא גם אחראי על רוב הביקורות שלנו באתר וגם על המלל וחוות הדעת על חלק מסיקורי הוידאו שלנו.
דילוג לתוכן