תמונת מצב: מה באמת מצב תשתיות האינטרנט בישראל

הכתבה הזו תהיה שונה מעט ממה שאני רגיל לכתוב עליו, הפעם הכתבה תדבר על תשתיות האינטרנט בישראל, מה היה בעבר ומה עברנו עד שהגענו למצב שאנחנו נמצאים בו כיום, מהתשתיות הראשונות של בזק ועד לסיבים האופטיים של סלקום ופרטנר.

כפי שאמרתי, נתחיל מהתחלה הפעם הראשונה שנוצרה תקשורת בין שתי מקומות מרוחקים הייתה בשנת 1969, בין 2 אוניברסיטאות לצורך שיתוף ידע ומידע. המילה הראשונה שהועברה באינטרנט הייתה LOGIN (התחברות) ובאותה התקופה לא עלה בדעתם כי האינטרנט יהפוך לכה פופולרי כל כך מהר, מה שכמובן התברר כטעות.

ההטמעה הראשונה של אינטרנט בישראל

בשנת 1990 הונח הכבל התת ימי הראשון שחיבר בין מדינת ישראל למדינות גדולות השוכנות על הים התיכון כמו קפריסין ואיטליה, זאת כחלק מתוכנית "LEV" לחיבור מדינות בים התיכון. החיבור שימש בין השנים 1990 ל-2000 לצרכי מחקר ושיתוף ידע אוניברסיטאי בלבד, בדומה לחיבור האינטרנט הראשון בעולם.

עם השנים נוספו לישראל כבלים תת ימיים נוספים הממוקמים מצפון ועד דרום, כאשר האחרון מביניהם נמצא בתהליכי התכנון והבניה אי שם בדרום הארץ באילת בעודי כותב את הכתבה הזו. קווים אלו נועדו לאפשר גלישה לאתרים הנמצאים בחו"ל והם כמובן מחלקים ביניהם את העומס של המשתמשים הישראליים.

בזק, הוט ותשתיות תקשורת – ככה הכל התחיל

בשנות ה-2,000 המוקדמות, החלה ההטמעה של האינטרנט לשוק הפרטי ולמשתמש הביתי, בזק הציעה חיבור לאינטרנט על בסיס קו הטלפון בטכנולוגיה שנקראת IDSN שכללה בתוכה חיוג עם פרטי הלקוח. פרטים אשר היו שמורים אצל ספק האינטרנט היחיד שהיה באותו הזמן – נטוויז'ן, שנרכש על ידי חברת סלקום בשנת 2011.

החיבור התאפיין בכך שהייתה עדיפות לקו הטלפון ביחס להעברת מידע שהגיע מהאינטרנט, רוחב הפס היה קטן מאוד עד כדי כך שאם במהלך גלישה ברשת הייתה שיחה נכנסת בטלפון הביתי, היה ניתוק של החיבור לרשת. מדובר היה בתהליך חיבור איטי לרשת האינטרנט שחלקכם בוודאי זוכרים, מדהים כמה האינטרנט התפתח בשני העשורים האחרונים.

bezeq vs hot
שתי החברות השולטות בשוק, בזק והוט.

שתי הקבוצות ששולטות בשוק

בעבר, בזק הייתה מורכבת משתי חברות, האחת הייתה בזק תשתיות, שהייתה אחראית על אספקת תשתית וחיבור לקוח, ובזק בינלאומי, שהייתה אחראית על היציאה מהרשת המקומית בארץ, לכיוון חוות השרתים הגדולות שיושבים מעבר לים. כיום שתי החברות עובדות בתור שני גופים נפרדים.

קבוצת HOT בנוייה גם היא משתי חברות, האחת היא הוט מערכות תקשורת שאחראית על שידורי הכבלים, השנייה היא HOT טלקום, שאחראית על הטלפון הקווי ותשתית הכבלים, לאספקת חיבור רשתי ללקוח הקצה. לקבוצת הוט יש חברה נוספת בשם HOTNET שמשמשת בתור ספק אינטרנט וכמובן גם Hot Mobile לשירותי תקשורת סלולריים.

ההבדל העיקרי בין הוט לבזק הוא סוג התשתית

בחברת HOT התשתית היא שיתופית, משמע רוחב הפס נקבע בהתאם לכמות הדיירים בבניין שהחברת מספקת לו שירות. התשתית מתאפיינת בשינויי קצבי מהירות בהתאם לשעות העומס בבניין המחובר. התשתית של חברת HOT משמשת גם להעברת מידע לממיר הטלוויזיה וההשפעה של אורך הכבל לא ממש משפיע על מהירות האינטרנט.

לעומת זאת, חברת בזק מממשת חיבור של כל בית אב ישירות לארון התקשורת, ובכך מאפשרת קצבי מהירות יחסית קבועים ללא הפרעה כלשהי מצד שכני הבניין. יחד עם זאת, טכנולוגיית ה-DSL בה משתמשת בזק מושפעת בצורה ישירה מן המרחק מארון התקשורת ולכן החברה מתקשה לספק מהירות של 100 מגהבייט לשנייה לכל בתי האב בארץ.

מדוע קצב ההעלאה נמוך משמעותית מקצב ההורדה?

רוב התשתית לשוק הפרטי בארץ תומכת בקצב של עד 100 מגהבייט לשנייה הורדה ועד 3-10 מגהבייט לשנייה העלאה. ההפרש הגדול בין קצבי ההעלאה להורדה נובע מטכנולוגיית החיבור הקיימות כיום.

תשתיות ה-DSL של בזק אינן מסוגלות לספק מהירויות הורדה העלאה עקב רוחב הפס המוגבל, המתחלק בין מהירות ההורדה, מהירות ההעלאה וקו הטלפון הביתי. רוב רוחב הפס מוקצה למהירות ההורדה שבסופו של דבר היא החשובה ביותר למרבית הלקוחות. 

בדומה לבזק, גם בתשתיות של HOT רוחב הפס אינו מתחלק בצורה שווה כאשר רובו מוקצה למהירות ההורדה. כאשר תשתיות החברה משמשות גם בעבור העברת שירותי כבלים לטלוויזיה. בעוד שהתשתיות של בזק מסוגלות לספק עד לכ-100 מגהבייט לשנייה הורדה וכ-5 מגהבייט לשנייה העלאה, חברת הוט מסוגלת לספק במצב אופטימלי עד לכ-500 מגהבייט לשנייה הורדה ו-10 מגהבייט לשנייה העלאה.

fiber optic internet network cable
כבלי סיבים אופטיים. קרדיט: pexels

פרוייקט חברת אנלימיטד והקשר שלו לסלקום

כעת הגענו לסוגיית הסיבים האופטיים, עד עכשיו דיברתי בעיקר על התשתיות של בזק והוט וכעת ארחיב את התמונה ואתחיל מ-Unlimited. הפריסה של החברה החלה בשנת 2010 בתור פיילוט של חברת החשמל לחיבור סיבים אופטיים על גבי תשתיות החשמל פרוסות בארץ.

בעקבות הפיילוט שצלח, משרד התקשורת הותיר להמשיך את הפריסה על כדי הקמה של תשתית שתפרס באופן בלעדי על התשתית של חברת החשמל. שנה לאחר מכן, נקבע מכרז בו מספר חברות התאגדו בתור משקיעים בפרוייקט מכיוון שמדובר בחיבור שנחשב יקר, ושתומך בקצבי מהירות גבוהים במיוחד ביחס לחיבורי ה-xDSL השונים. בשנת 2013 הוקמה חברת IBC שהשיקה את המותג "Unlimited", התשתית נפרסה בארץ בצורה איטית להחריד,ובאיזורים מצומצמים ביותר.

מנכ"ל החברה התפטר בתחילת 2016, כנראה עקב כשלון הפרוייקט. עקב מחסור בתקציב ודרישה של המשקיעים להתחיל לחבר לקוחות, התשתית עדיין לא הייתה פרוסה במלואה, החל מחיבור ללקוח קצה, פריסת תשתיות בצורה נרחבת, ועד חיבור התשתית לחברות ספקי האינטרנט השונות.

בעקבות המצב המשקיעים התחילו לאבד אמון בפרוייקט, לכן חברת Unlimited החלו תהליך נוסף למציאת משקיע נוסף שיוכל להשלים את החסר על מנת שהחברה תוכל לתפקד ולהחזיר למשקיעים את ההוצאות ההתחלתיות. בשנת אוגוסט 2018 החברה מצאה את המשקיע המיוחל, ו-70% מהחברה נרכשו על ידי קבוצת סלקום, שכיום עקב הוספת משקיע, מחזיקה "רק" ב-35% ממניות החברה, העסקה אושרה רק לפני חודש לערך.

נכון להיום חברת סלקום פורסת סיבים במקביל לחברות פרטנר ובזק. הייחוד של סלקום מהשאר הוא שעקב האחיזה בחלק נכבד של חברת Unlimited, במקומות בהם יש כבר פריסה של החברה, סלקום לא פורסת תשתית חדשה ומסתמכת על הקיימת, כמו שפרטנר מחברים מנויים בחיבור xDSL, על גבי תשתית קיימת של בזק במקומות בהם אין פריסה של פרטנר (באופן סיטונאי).

פרוייקט Bfiber של חברת בזק

בשנת 2013 חברת בזק התחילה לפרוס ברחבי הארץ סיבים אופטיים במהירות בזק, הסיבים של החברה מכסים כ-60 אחוז משטח המדינה, ופרוסים גם בערי מטרופולין וגם בערי הפריפריה בשונה משאר החברות, שרובן פרסו את רוב הסיבים במרכז הארץ. לחברה יש מערך של סיבים אופטיים באורך 30 אלף קילומטרים, עם אחוז הכיסוי הגבוה ביותר בשוק הסיבים האופטיים בארץ המיועדים לשוק הפרטי.

את הניסויים עשתה חברת בזק בעיקר בעיר פתח תקווה ובתחילת הניסויים היא זכתה לסיקור תקשורתי חיובי שכן באותה התקופה נראה היה כי בזק היא זו שתביא את בשורת האינטרנט המהיר לישראל, דבר שלצערנו התברר כלא נכון.

הסיבים האופטיים של בזק לא הופעלו ואף לפרקים הופסקה גם פריסתם בעיקר עקב וויכוחים אל מול משרד התקשורת. ברחבי הרשת ניתן למצוא דעות וסיבות רבות לוויכוחים בין השניים כאשר העיקריים שביניהם הם האפליה ביחס להוט שמקבלת הקלות ובזק לא, תנאי רישיון נוקשים הדורשים פריסה ב-80% מן המדינה תוך שנה מחיבור הלקוח הפרטי הראשון, אי וודאות בתחום הסיטונאי והרבה שאלות כלכליות.

משרד התקשורת ממשיך ללחוץ על חברת בזק, לזמן אותה לשימועים, לשנות תנאים ולעשות מגוון של מהלכים במטרה לגרום לבזק להפעיל את תשתיות הסיבים האופטיים שלה ולגרום לה לפרוס אותן בכמה שיותר אזורים בישראל. האם משרד התקשורת פועל נכון? זה כבר נתון לוויכוח.

פרוייקט התשתית של הוט

אי שם בתחילת 2009, חברת הוט החלה לפרוס תשתית התומכת בתקן (UFI(Ultra Fast Internet הפריסה לקחה שנה ו-9 חודשים, 4 חודשים לפני התאריך המקורי. התשתית של הוט הציעה מהירות גלישה שנחשבה גבוהה, בין 12-100 מגהבייט לשנייה. גם כאן כמו בשאר החברות, הפריסה החלה במרכז הארץ, והתרחבה לפריפרייה.

נכון להיום הוט התפתחה והרחיבה את רוחב הפס של התשתית הקיימת שייתמוך במהירות הורדה עד 500 מגהבייט לשנייה, ועד 10 מגהבייט לשנייה העלאה, אך לטענת רבים שמחוברים לתשתית זו, התשתית אינה יציבה כמו התשתית "הישנה". החבילת גלישה הנ"ל מידי פעם יורדת מההיצע הזמין ללקוח, עקב הגבלות של משרד התקשורת.

networking technology
שימוש ברשת. קרדיט: Pexels

דרישת משרד התקשורת מבזק להשכרת תשתית

בסוף שנת 2018, משרד התקשורת העביר תקנה חדשה, שחברת בזק, החברה עם אחוז כיסוי הגבוה ביותר, מחוייבת להשכיר את התשתית שלה לחברות אחרות בעלות מסויימת, על מנת ליצור תחרותיות בשוק. 

נכון להיום, חברות כמו פרטנר וסלקום שעוסקות בעיקר בפריסת סיבים, עדיין מציעות חיבור על בסיס תשתית של בזק, ובכך מאפשרת חיבור של לקוחות על תשתית חכורה, שבמקור בבעלות בזק, על מנת לעודד תחרות בשוק, והורדת מחירים לטובת הצרכן.

פנינו מטעם מערכת האתר לעמית דאהן, מייסד קבוצת הפייסבוק 'ILFiber סיבים אופטיים – מהפכת האינטרנט המהיר בישראל' לקבל תגובה מגורם מעורה בכל נושא הסיבים האופטיים בארץ:

"מדינת ישראל הייתה תחת מצור בנושא קידום טכנולוגי מבחינת תשתיות אולטרא פס רחב. (ע"ע תיק 4000)  אנו מקווים שעם מתן הדגש הראוי, שהחל לתת מנכ"ל משרד התקשורת, ומתן הקלות רגולטיביות שבאו לטובת החברות, האזרח יהנה בקרוב מסיבים אופטיים.  כבר היום נהנים עשרות אלפי בתים מסיבים אופטיים עד הבית. (FTTH)אני מקווה שלפי הערכות שהוצגו בחודשים האחרונים, מרבית המדינה תהיה מרושתת סיבים אופטיים , עד הבית או עד הבניין (GFAST) עד 2022 ותחל להתקרב לקצבים שנהנים מהן מדינות אחרות. פרויקט הסיבים של בזק הנקרא Bfiber לפי התיאורייה מסוגל להביא עד בניין המגורים מהירות של עד 1 ג'יגה.

מאחר ואיני מנוסה, קשה לתת חוות דעת, אבל שמעתי מאלו שקיבלו אפשרות לנסות בפרויקט שמקבלים סביב 700 מגהבייט לשנייה. בלי קשר, אני חושב שהדרך בה התייחס משרד התקשורת לנושא הסיבים- תקינה, והפתרון לבצע אסדרה לכל הנושא, עם רגולציות להקלה, ועם זאת לשמור על יד קשה כדי שלא נחזור לתקופת המונופול של בזק."

אחת הטכנולוגיות הייחודיות לבזק היא טכנולוגיית G.Fast. מצד אחד היא גורעת מן המהירות ביחס לחיבור עם סיב אופטי עד לדירה אך מצד שני הודות לרכיבה על תשתיות קיימות היא עושה את החיים קלים יותר בעבור מתקיני החברה ובעבור המשתמשים שכן בעזרת G.Fast אין צורך להשחיל כבלים חדשים אל תוך הדירות.

אחד הדברים היחידים שניתן לומר בוודאות על הפעלת הסיבים האופטיים של בזק הוא שכאשר היא תעשה את זה – היא תעשה את זה בגדול והיא תיתן תחרות קשה במיוחד לפרטנר ולסלקום שכיום הן שתי החברות בעלות אחוז הפריסה הגבוה ביותר.

כך תבדקו אם הסיבים הגיעו אליכם

נכון להיום, המידע לגבי מיפוי פריסת הסיבים האופטיים בארץ לוקה בחסר,  ואינו נגיש לציבור בצורה כל כך פשוטה. בפרטנר, יש להזין את הכתבות המדוייקת באתר על מנת לבדוק האם הבניין מחובר. אין מפה מסודרת המאפשרת לראות איפה יש ואיפה אין, רק בדיקה לפי כתובת ספציפית. בסלקום, יש לפנות לשירות לקוחות על מנת לברר את העניין שכן החברה לא פיתחה מערכת לבדיקה באתר.

בשני המקרים, כנראה מדובר בצורה שיווקית בלבד, על מנת לנסות להשיג לקוחות נוספים שאצלם לא פרוסים סיבים, שיהיו מנויים לתשתית הקיימת של בזק, במחיר שנחשב "מוזל".

סיכום

לדעתי ולדעת רבים נוספים, כל נושא האינטרנט בארץ הוא נושא שלא מוקדש לו מספיק משמעות, בין אם זה מצד הממשלה, עם ההגבלות והרגולציות שגורמות לבזק לא להשיק את פרוייקט הסיבים שלה שכמעט מוכן, ועד כמות ההתייחסות שהנושא מקבל מבחינת תקציבית וחוסר הזלזלול המשווע בתחום.

אני מקווה שנראה בתקופה הקרובה שינוי משמעותי בתפיסה של רעיון הסיבים בארץ מהגורמים הממשלתיים, ועד מימוש מדיניות חדשה בשטח.

Benny Hai
בן 22, במהלך שירות צבאי ביחידת ממר"ם, מאזן את הזמן כדי לכתוב פה וגם לתרום כמה שאפשר למערכת הצבאית. איש תקשורת ומעורב בתחום המחשבים והחומרה. נכנסתי לא מזמן לתחום האוברקלוק אקסטרים בHWBOT. חולה טכנולוגיה.
דילוג לתוכן