אחת ולתמיד: מהן טמפ' תקינות ואיך שומרים עליהן

במאמר זה אנחנו נעסוק במספר דברים חשובים שכל אדם שמחזיק מחשב, גם אם בסיסי ואפילו לפטופ. לדעתנו, כל אדם אמור להיות בעל ידע בסיסי בכל הקשור לחום, אבק והנזק שהם עלולים ליצור. נכון לרגע כתיבת הכתבה מתרחשים שני דברים עיקריים, הדבר הראשון הוא עונת הקיץ שהגיעה זה עתה והטמפרטורות הגבוהות שהיא מביאה עימה אשר משפיעות כמובן, גם על מכשירים חשמליים וביניהם מחשבים.

בנוסף, לא יכלנו שלא לשים לב לדיונים הרבים שיש היום ברשת בכל הקשור לחימום, קירור ואבק במחשבים. שמנו לב שבהרבה מן הדיונים עולים מיתוסים וטענות שהן לא בהכרח נכונות בכל הקשור לטמפ' המחשב ורכיביו, ביניהן טענות אודות טמפ' תקינה של רכיבים כאלו ואחרים ועוד.

קודם כל נציין שני מיתוסים הקיימים בקהילה שאנחנו נפריך ונאמת היום:

  • מעבד לא אמור לעבור את ה-50 מעלות במאמץ
  • כמה שהמחשב יותר קר ככה יותר טוב

למה בכלל הרכיבים מתחממים?

כפי שכולם יודעים, המחשב פועל על חשמל (גם לפטופ פועל על סוללה). החשמל עובר בתוך רכיבים במחשב, ובזמן מעבר חשמל ברכיב נוצר חום עקב, כמו בכל תנועה של כל חומר, נוצר בסופו של דבר חום.

חשוב להבהיר, אנחנו לא אומרים שחום זה משהו שהוא לחלוטין רע, חום בסופו של דבר מעיד שהמחשב עובד ושהמעבד וכרטיס המסך מבצעים מגוון של פעולות וחישובים אך לעיתים הם נוטים להגזים ולהתחמם יתר על המידה.

computer under fire
מחשב עולה באש

האם קיים חימום יתר?

ברור שכן! כמו כל מכשיר חשמלי גם למחשב יש מגבלות עבודה ולא מסוגל לתפקד בטמפרטורות גבוהות מידי. במקרה שלנו, עודף חום מסוגל להרוס או לפגוע בתפקוד הרכיבים של המחשב כמו המעבד, ליבת כרטיס המסך ורכיבים זעירים הנמצאים על לוח האם.

התופעה הנפוצה ביותר בעודף חום היא Electron Migration הנובעת מחימום יתר לאורך זמן. במצב של Electron Migration, הרכיב במחשב בו מתקיימת התופעה יצטרך עם הזמן יותר ויותר מתח לבצע את אותה הפעולה. למשל, מעבד I7-8700K שהגיע לתדר של 5Ghz עם מתח של 1.28V עשוי להגיע לאותו תדר אך רק על מתח של 1.35V בגלל Electron Migration.

קירור יתר

אחרי שהבנו שחימום עלול להזיק, הגיע הזמן לדבר על קירור. חלקכם בוודאי שואלים את עצמכם למה מארזי מחשב או רכיבים הנוטים להתחמם לא מגיעים עם יחידת קירור מתקדמות יותר כמו אלו הקיימות במקררים אם ככל שקר יותר, טוב יותר.

אז זהו, שהמקרה לא פשוט כל כך. המעבד וגם ליבת כרטיס המסך עשויים מסיליקון, שהוא חומר שנחשב כחומר חצי מוליך שאמור להוליך כאשר מספקים לו מתח מסויים,ובגבול סביר של טמפרטורה, אחרת תכונת ההולכה שלו פוסקת כלא הייתה, התהליך לא הפיך וכאשר סיליקון הופך לחומר מבודד, לא יוכל להוליך שוב.

למרות כל ההסבר על זה שצריך לשמור על טמפרטורת המעבד שתהיה כמה שיותר נמוכה יש דבר שצריך לקחת בחשבון! מחסור בחום (טמפרטורה של מינוס 150 מעלות בערך) יכול לגרום לצרות ולמצב שבו תנועת האלקטרונים קטנה וזרם החשמל קטן על כדי כך שהמעבד לא מקבל מספיק זרם ולא מסוגל לתפקד, אם כי ניתן להשיג טמפרטורות כאלו רק עם מזיגת חנקן נוזלי על המעבד, שמיועד לאוברקלוק אקסטרים ולטווחי זמן קצרים.

מהו טווח טמפרטורות תקין?

הטווח משתנה בין חברה לאחרת, ואפילו בין מעבד לאחר, גם אם מאותו הדגם. במעבדים של חברת Intel הגבול לפי אתר החברה הוא בסביבות ה-80 מעלות, וב-AMD הגבול המומלץ נמוך יותר ועומד על 73 מעלות. חשוב לציין כי מה שמצויין באתר החברה לעיתים נמוך יותר מן המציאות. בפועל, המעבדים מסוגלים לעבוד גם בסביבות ה-85 ו-90 מעלות. כמובן לא מומלץ לטווח זמן ארוך מידי. הדבר נכון כמובן גם לכרטיסי המסך.

חשוב לציין כי כל מעבד במאמץ מלא יעבור את ה-50 מעלות ואפילו גם את ה-70 מעלות, כנ"ל לגבי כרטיסי מסך וזה בסדר, כי המחשב עובד! מידת החימום כמובן תלויה בסוג העומס. גיימינג לא תמיד מעמיס באופן מקסימלי את המעבד וכרטיס המסך ברוב המקרים, כך שאם אתם רוצים לבדוק מקרה קיצוני מומלץ להיעזר בבדיקת מאמץ כדוגמת OCCT.

ישנן מספר פעולות רבות שניתן לעשות על מנת לשמור על טמפרטורות תקינות במחשב:

זרימת האוויר התקינה במארז אמורה להיות כך:

  1. אוויר קר נכנס מהחלק הקדמי של המארז, מתפצל לשתי חלקים, אוויר לחלק העליון של לוח האם (מעבד ו-VRM), ואוויר לחלק התחתון של לוח האם (כרטיס מסך).
  2. האוויר שהתפצל לכיוון הכרטיס מסך נשאב לתוך גוף הקירור של כרטיס המסך, מקרר את הליבה הגראפית, מתחמם ומתנדף דרך החלק העליון של הכרטיס מסך. האוויר שהתפצל לכיוון המעבד עובר דרך מאוורר של המעבד (במקרה ואין קירור מים) מקרר את הצ'יפ עיבוד דרך ה-IHS ואז  מתנדף ממנו אוויר חם כלפי מעלה.
  3. האוויר שמתנדף מהרכיבים יוצא החוצה עם מאוורר Exhaust שמושך את האוויר מתוך המארז ומוציא אותו כלפי חוץ. ישנים מארזים רבים המאפשרים להתקין מאווררים גם בחלק העליון של המארז ובכך לצמצם את כמות האוויר החם הקיימת במארז ברגע נתון, מומלץ למשתמשים שעושים אוברקלוק לא נמוך שמחמם את ה-VRM יותר מאשר ממשתמשים שלא עושים אוברקלוק למעבד.
pc case airflow
זרימת אוויר נכונה במארז

קירור מתאים: ישנם בשוק שתי סוגי קירורים נפוצים, קירור נוזלי וקירור אוויר. ישנה כתבה בנושא אז לא אפרט על הנושא יותר מידי (קישור לכתבה), אני רק אציין שיש להתאים את הקירור בהתאם למעבד, אם הוא בעל TDP גבוה או נמוך, עם פוטנציאל לאוברקלוק או לא, ומהי שאר החומרה שיש לך במחשב. לדוגמא אין טעם לרכוש קירור נוזלי אפילו 120mm במטרה שיוצמד למעבד מסוג i5 8400, זה מייקר את המפרט ולא באמת קיים צורך כלשהו.

אבק: פעם בזמן מה יש לעשות ניקוי מקיף למחשב ולמאווררים שלו, אבק עלול לחסום נתיבי אוויר ובכל לפגוע ביכולת הקירור ולגרום לזרימת אוויר במארז הלוקה בחסר, דבר שעלול לגרום לעליה קיצונית בטמפרטורה, BSODים, וחוסר יציבות. אין תקופה מוגדרת שיש לנקות את המחשב מאבק, פשוט יש לשים לב על כמות האבק במארז ולתחזק בהתאם לכמות אבק שיש. ישנם מארזים רבים בשוק שמגיעים עם פילטרים לסינון אבק, שמקלים רבות על הניקוי של המארז, על ידי ניקוי של הפילטרים בלבד.

נסו להמנע ממצבים כאלו

משחה טרמית: מחשה טרמית היא משחה מבוססת חלקי מתכת מיקרוסקופיים האחראית על הולכת החום בין ה-IHS של המעבד לבין נקודת המגע של הקירור איתו. קיימות משחות רבות בשוק בעלות רמות הולכה שונות, יש למשתמש הממוצע אין מניעה מלהשתמש במשחה שמגיעה עם הקירור, ואילו לאוברקלוקר המתחיל רצוי ואפילו מומלץ להחליף למשחה אחרת עם רמת מוליכות חום גבוהה יותר.

Delid: ישנן סדרות של מעבדים שנחשבות סדרות חמות, משמע המעבדים בסדרה מגיעים לטמפרטורות גבוהות ביחס לממוצע כאשר הם תחת מאמץ. ישנו תהליך הנקרא Delid (מוזמנים לקרוא בהרחבה כאן). כאשר עושים דליד, מפרידים את ה-IHS מה-DIE, ומחליפים את המשחה הנמצאת ביניהם במתכת נוזלית או משחה תרמית עם רמת מוליכות גבוהה במיוחד. התהליך נחשב מסוכן ויקר, לכן יש לבצע את התהליך אצל איש מקצוע שמתמחה בנושא.

סיכום

לסיכום, נסיים את הכתבה עם קישורים למספר תוכנות מומלצות:

RealTemp – תוכנה לניטור טמפרטורה, מומלצת יותר למעבדי AMD – להורדה

CoreTemp – תוכנה לניטור טמפרטורה, מומלצת יותר למעבדי Intel – להורדה

OCCT – תוכנה לביצוע מבחן מאמץ למעבד – להורדה

Benny Hai
בן 22, במהלך שירות צבאי ביחידת ממר"ם, מאזן את הזמן כדי לכתוב פה וגם לתרום כמה שאפשר למערכת הצבאית. איש תקשורת ומעורב בתחום המחשבים והחומרה. נכנסתי לא מזמן לתחום האוברקלוק אקסטרים בHWBOT. חולה טכנולוגיה.