fbpx

וועידת הערים החכמות 2019: החזון, הפתרונות והמציאות

אחד מן האירועים המעניינים והחשובים ביותר המתרחשים בארץ הוא כנס הערים החכמות (Smart City Summit). מדובר בוועידה מרכזית וחשובה המציגה את המצב הנוכחי בערים השונות בארץ, הפתרונות החדשניים והדרכים להטמעתם.

שר המדע והטכנולוגיה מר אופיר אקוניס. קרדיט: דרור סיתהכל

במהלך הוועידה עלתה שאלה מעניינת, מהי ההגדרה לעיר חכמה והתשובות היו מפתיעות, המסקנה המרכזית היא שאין באמת הגדרה לעיר חכמה, אמנם מדובר בתחום בולט ובוער אך ההגדרה משתנה מעיר לעיר ומאדם אחד לאחר, השמים הם הגבול. כשמדברים על ערים חכמות לכל אחד יש חזון שונה, יש המדברים בעיקר על חיישנים וניתור מידע ואילו אחרים מדברים על התקשורת בין העירייה לתושבים ומכאן ההגדרות השונות.

במהלך היום זכינו לשמוע הרצאות של מספר חברות ואנשים ביניהם: יואב פורר, שותף ומנכ"ל בחברת COR ו-מאיר גבעון, מנכ"ל חברת GIV Solutions אשר דיברו והציגו מספר נקודות חשובות שעליהן יש לשים לב כאשר מתכננים עיר חכמה. מבין ההרצאות הרבות, ישנן שתי נקודות חשובות שלדעתנו הרבה פעמים מתפספסות כאשר מדברים על תכנון, פיתוח ותפעול של ערים חכמות.

יואב פורר דיבר במסגרת המסלול הטכנולוגי על תהליכי היצירה וההטעמה של הטכנולוגיות בקרב הערים החכמות כאשר הדגש הוא על החיבור שבין היזמים, המתכנתים והמתפעלים מטעם העיריות. חוסר החיבור הזה הוא אחד המכשולים הגדולים ביותר בהטמעת והפעלת הפתרונות שכן הרבה פעמים ישנו פער גדול בין הפלטפורמה והטכנולוגיות הכרוכות בתפעולה לבין הידע והיכולות של האנשים אשר יתפעלו את המערכות. פורר הדגיש את החשיבות של שיתוף המתפעלים והטכנאים הייעודיים של המערכות בפיתוח ובתכנון שלהן על מנת לוודא שהמערכות אשר ישמשו את העירייה יזכו לתפעול שוטף ותקין כנדרש.

נקודה חשובה נוספת היא השיווק של המערכות עם דגש על ההטמעה שלהן, הטמעת מערכות מבלי החיבור לתושבים היא איננה אפקטיבית מספיק. מאיר גבעון, אשר הציג את הנושא, הדגיש ואמר כי כאשר עירייה משלבת מערכת כזו או אחרת חשוב לשווק אותה בקרב התושבים ולהביא לידיעתם את קיומן של המערכות החדשות והיתרונות שלהן ויותר מזה, יצירת אפליקציה חדשנית שתוכל לתת מידע רלוונטי גם לתושבים, למשל, מערכת חכמה המתריעה מתי פחי האשפה מלאים, תוכל להודיע לעובדי העירייה ולתושבים מתי הפחים שבסביבתה מלאים ואף להודיע מתי תגיע משאית לרוקן את הפחים. בשיטה הזו נחסכות נסיעות ופינוי של פחים לא מלאים, את הכסף הנחסך העיריות יוכלו להשקיע בתושבים. ללא השיווק התושבים כלל לא יידעו שהעירייה פועלת למענם ומנסה לעשות הכל כדי לייעל את תקציבה בצורה הטובה ביותר.

אחד ממשתתפי הוועידה היה לא אחר מאשר שר המדע והטכנולוגיה, מר אופיר אקוניס. השר אקוניס התייחס לפעילות המשרד, שלא תמיד מקבלת סיקור בתקשורת,  השר סיפר על ביקורו של נשיא ברזיל יחד עם שר המדע והטכנולוגיה של המדינה שהגיעו בכדי לקדם עסקים עם ישראל ולפתח את הטכנולוגיות במדינה באמצעות שיתוף פעולה עם ישראל כמעצמת מדע וטכנולוגיה. עוד דיבר השר על סוכנות החלל הישראלית שהמשרד אמון עליו ועל שיתוף הפעולה האדיר עם NASA. בפחות מארבע שנים נחתמו 30 הסכמים בינלאומיים חדשים. כמו כן, תקציב של מעל 200 מיליון שקלים ניתן לאקדמיה עבור מחקר.

מהמליאה המרכזית הוועידה התחלקה לשני מסלולים, מסלול התשתיות והמסלול הטכנולוגי:

בינת תקשורת מחשבים – Bynet Data Communications

הדוכן של בינת. קרדיט: עמוד הפייסבוק של בינת


במסלול התשתיות, החברה הבולטת הייתה
בינת תקשורת מחשבים (Bynet Data Communications) אשר תקפה את הבעיה מכיוון אחר. במקום להגדיל את מהירות הגלישה לצד פריסה ארוכת חודשים ואפילו שנים של תשתיות מתחת לאדמה על מנת לאפשר חווית גלישה מעולה, בינת הציגה פתרון מיידי. תשתיות אלחוטיות שמאחוריהן עומד הרעיון של MPLS או בשמו המלא Multiprotocol Label Switching.

במהלך השיחה שלי עם פלביו מנטלמכר, ה-CTO של בינת וניר ממן, סמנכ"ל השיווק של בינת הם הציגו את הרעיון שלהם שבעצם במילים פשוטות אומר שבמקום להשחיל עוד ועוד תשתיות מתחת לאדמה ולהגדיל את מהירות הגלישה, עדיף להשתמש בשיטת MPLS שתוכל לייעל ולנצל את המיטב האפשרי מן הרשתות הקיימות. ב-MPLS ישנה הפרדה ברורה בין משתמש למשתמש וכל אחד מקבל בדיוק את רוחב הפס שהוא צריך ואת המידע שלו. הרשת שבינת מציעה יכולה לבצע את ההבדל וההפרדה בין הסרט שאדם X מוריד לבין התוכנה שאדם Y מעדכן במחשב שלו בזמן אמת ועל כן לנתב את התקשורת בצורה חכמה. כל זה דרך תשתיות אלחוטיות חכמות שהפריסה וההגדרה שלהן לוקחת כמה שבועות בלבד.

מובילאיי – Mobileye

הדוכן של Mobileye. צילום: טוני מלינקוביץ'

לאחר שני המסלולים, חזרנו למליאה המרכזית בה אריק בלנרו, מנהל מכירות שוק ישראל, חטיבת AM, Mobileye של חברת מובילאי, חברת הבת של אינטל (Intel) הציג שתי מערכות חדשות ומתקדמות אשר פועלות יחדיו ומשרתות גם את ציבור הנהגים וגם את העירייה במקביל. המערכת הראשונה היא Mobileye 8, מדובר בשיפור של מערכת Mobileye הקיימת, בנוסף לאזהרות הקיימות, המערכת החדשה יכולה לזהות תנאי מזג אוויר "חריגים" כמו גשם, ערפל ועוד.

בנוסף, Mobileye 8 היא מערכת "שיתופית" כלומר, המידע וההתראות לא מגיעים אך ורק מן המערכת המותקנת אצל הנהג ברכב אלא המידע מתקבל דרך כל מערכות המובילאי באזור, דרך הענן. מדובר פה ביתרון עצום המאפשר התראה יחסית מוקדמת אודות סכנות הנמצאות בהמשך הדרך, בין אם זו כמות גדולה של הולכי רגל, שינויים במזג האוויר, הגבלות מהירות וכו'. דבר חשוב נוסף שהמערכת החדשה עושה הוא מיפוי כולל של הערים והכבישים על מנת להכין אותם ליום בו הרכבים האוטונומיים יעלו לכביש שכן הם זקוקים למיפוי מדויק של הדרכים.

כאן גם מגיע החיבור למערכת השנייה של Mobileye, ה-Shield+. המערכת הזו מתממשקת יחד עם ה-Mobileye 8 והיא בעצם מנתחת בזמן אמת את המידע המגיע מן הרכבים השונים אל הענן ומציגה את הנתונים על גבי המפה העירונית. בזכות Shield+, מקבלי ההחלטות בעירייה יכולים לקבל בזמן אמת תמונות מצב של העיר, החל מאזורים בהם ישנה כמות רבה של הולכי רגל, אזורים בהם התקבלו המון התראות לפני תאונות ועוד. הדבר מאפשר גילוי מוקדם ובזמן אמת של מוקדי סיכון שונים בעיר לצד תמונת מצב היכולה לתת מידע טוב יותר אודות מקומות בהם יש צורך בשיפור תשתיות למשל הקמת תחנות אוטובוס נוספות.

איסטרוניקס – Eastronics

הדוכן של Eastronics. קרדיט: מידע כנסים בפייסבוק


רבקה הלפמן, מנהלת פרוייקטי IoT בחברת איסטרוניקס
דיברה על מגוון הסנסורים במסלול הטכנולוגי, החיישנים והציוד הקיימים כיום לצד החשיבות של התקשורת היעילה וצריכת החשמל שחייבת להיות נמוכה. רבקה הלפמן טענה כי אם החיישנים והמערכות יישאבו כמויות גדולות של חשמל, הפרוייקטים ייהפכו ללא כדאיים ואף פוגעים בתקציבי הערים השונות. רבקה הלפמן המשיכה והציגה את סוגי התקשורת השונים והקטגוריות השונות של תקשורת הדור הרביעי 4G לצד צריכות החשמל שלהן, היתרונות והחסרונות הכרוכים בשימוש בהן.

הענקת אות הוקרה

במהלך הוועידה, חברת מידע כנסים אשר אירגנה את הוועידה העניקה אות הוקרה עבור ליאורה שכטר, CIO עיריית תל אביב על הובלת מצוינות בתחומי המידע והשירות תוך הנגשת שירותים דיגיטליים לתושבים ובעלי העסקים באופן יזום. על פעילותה הענפה לאורך השנים והתאמת עיריית תל אביב-יפו לעולם של חדשנות וטכנולוגיה שסייעו להפוך את תל אביב לעיר החכמה בישראל ומופת והשראה לערים אחרות בישראל.

"המיקוד של עיר חכמה היא בתושב, יש לשנות את מערכת היחסים בין תושב לרשות. לעטוף את התושב ולתת לו חוויה אחרת בתוך העיר, לבנות חיי קהילה אחרים. התושב צריך להיות שותף לקבלת החלטות בעיר."

פאנל Top 6

ראשי הערים. קרדיט: דרור סיתהכל

האירוע נסגר בפאנל בו שישה ראשי ערים דיברו על האתגרים וההצלחות בדרך לעיר חכמה. במהלך הפאנל אשר הונחה על ידי עידן אורמן, שותף, מוביל קבוצת הייעוץ Deloitte למגזר הציבורי השתתפו מספר ראשי ערים:

  • ראש עיריית הרצליה – משה פדלון
  • ראש עיריית ראשון לציון – רז קינסטרליך
  • ראש עיריית אילת – מאיר יצחק הלוי
  • ראש עיריית גבעתיים – רן קוניק
  • ראש עיריית בני ברק – אברהם רובינשטיין
  • ראש עיריית כפר סבא – רפי סער

מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת התייחס למאפיין המשמעותי ביותר בעירו, השמש. באילת יש עצמאות אנרגטית. הגה את הרעיון אודי גת ראש המועצה האזורית אילות. 80% מתצרוכת החשמל של אילת וחבל אילות מגיעה מהאנרגיה הטבעית של השמש. דבר שנותן אנרגיה ירוקה וחוסך מחשבון החשמל של התושב ושל העירייה.

אברהם רובינשטיין, ראש עיריית בני ברק התייחס לכך שאגף ההנדסה בעיר והאגף לשירותים חברתיים הפכו להיות ממוחשבים. רוב תושבי בני ברק לא משתמשים בטלפונים חכמים ולא במצלמות על גבי הטלפונים. בבתים אין אינטרנט. תושבי העיר מאד מוגבלים לקבל שירותים מודרניים. הפתרון הוא פיזור עשרות עמדות חכמות ברחבי העיר בהן ניתן לקבל מגוון שירותים. בעמדות יש מדפסת וניתן לשלוח ולהדפיס מסמכים. ניתן לקבל דרך המערכת שירותים עירוניים, שירותי ביטוח לאומי, קופת חולים.

משה פדלון, ראש עיריית הרצליה אמר כי בכדי להפוך עיר לחכמה צריך שזהו יהיה היעד המרכזי של ראש הרשות. "לאחרונה מימשנו מערכת בקרה בפיקוח באמצעות מערכת ה- GIS שלנו, פאנלים סולריים במערכות החינוך. בשנה הבאה יפתח מרכז מדע וטכנולוגיה לגיל הרך אליו יגיעו מדי יום 2-3 גני ילדים ללמוד על מדע וטכנולוגיה."

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים אמר כי הוא רואה את העיר החכמה כך: מתן שירות לתושב, בכל התחומים והצורך המודרני, הטכנולוגי של עיריות להתנהל בצורה חכמה. עירייה צריכה להתנהל כמו עסק לכל דבר, ליזום, לחסוך, להתנהל בצורה מודרנית וטכנולוגית. בגבעתיים יש מערכת חכמה על הפחים, מצלמות בגינות וכיוב.

לסיכום

אם אתם שואלים אותי, אין באמת הגדרה חד משמעית לעיר חכמה, מה שאני כן יכול לומר הוא שעיר חכמה צריכה לכלול גם את התושבים והצד החברתי, כשמדברים על ערים חכמות מדברים בעיקר על הפאן הטכנולוגי אך לדעתי צריך לדבר גם על התושבים שמרכיבים את הערים, שמניעים את הכלכלה ותורמים בצורה כזו או אחרת לערים. בערים החכמות אני מצפה לראות את התושבים מעורבים יותר בהחלטות ומתקשרים בצורה טובה ויעילה עם מקבלי ההחלטות וראשי הערים.

המסע אל הערים החכמות הוא מסע אין סופי, גם אם אי שם בעתיד המצב ייראה כי המסע אל עתיד בו העיר כולה מרושתת ומחוברת נגמר תמיד יצוצו אתגרים חדשים והצורך והרצון לשפר ולייעל. על העיריות השונות לפעול לשילוב הטכנולוגיה ולשים את התושבים שלהן במרכז על מנת להגיע ביחד אל המטרה או לפחות קרוב אליה – עיר חכמה.

טוני מלינקוביץ'
טוני הוא העורך הראשי שלנו כאן באתר, עם ידע רחב בחומרה ומקורות מהירים, טוני הוא גם הכתב המהיר ביותר שלנו, בנוסף לכתבות המעולות של טוני הוא גם אחראי על רוב הביקורות שלנו באתר וגם על המלל וחוות הדעת על חלק מסיקורי הוידאו שלנו.
דילוג לתוכן